בקשה למתן הוראות לחיוב המשיבה בתשלום סך של 765,798 ש"ח לקופת הנאמן.
הרקע לבקשה וטענות הצדדים
1. ביום 16.12.07 הגיעה העמותה הנמצאת תחת צו פירוק זמני להסדר עם נושיה (להלן: "ההסדר"), לפיו על העמותה להעביר מתוך התקבולים המתקבלים לידה עד ליום 31.12.09, סכומים שלא יפחתו משיעור 25% מסך התקבולים לקופת ההסדר. לפי אותו הסדר, החל מיום 1.01.10 הועמדו סכומי ההעברה על שיעור שלא יפחת מ-28% עד להשלמת מלוא התשלומים נשוא ההסדר. תחילה מונה רו"ח משה גלבלום כנאמן לביצוע ההסדר, וביום 16.04.09 החליפו עו"ד ורו"ח שמשון מרון (להלן: "הנאמן").
2. משיבה 1 היא חברה שהתאגדה ביום 19.06.05 כחברה פרטית תחת השם "זק"א חסד של אמת - ארגון בינלאומי לאיתור חילוץ והצלה בע"מ" (להלן: "החברה"), שם דומה לזה של העמותה. מנהלה הרשום של החברה הינו מר אברהם משי זהב.
3. לטענת הנאמן יש לראות בכל הכספים שהתקבלו בחברה ככספי העמותה, הואיל וזו פועלת כזרועה הארוכה של העמותה ואף משתמשת באישורים וקבלות שלה. משכך הוא זכאי לקבל לקופת ההסדר את חלקו בכספים בהתאם לאחוזים שנקבעו בהסדר. הנאמן ציין כי החברה טענה בפניו כי קיים הסכם בינה לבין העמותה לפיו היא זכאית לקבל חלק מהתרומות שהיא מגייסת עבור העמותה. ואולם, לטענתו, לא קיים הסכם כזה. הוא הוסיף כי חרף הדרישות שהפנה הנאמן הקודם (רו"ח משה גלבלום) לחברה לחדול מביצוע התרמות עבור ובשם העמותה ומשימוש באישורים וקבלות הנושאים את שמה, החברה המשיכה עד למועד הגשת הבקשה לעשות שימוש שלא כדין באישורים של העמותה לצורך קבלת תרומות. לפי חשבונו של הנאמן סך התרומות שגויסו על ידי החברה מיום 13.09.09 ועד ליום 30.06.11 תוך שימוש באישור תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] - שמטרתו מתן זיכוי ממס בגין תרומות לקרן לאומית או למוסד ציבורי (להלן: "סעיף 46") - של העמותה מגיע לכדי סך של 2,927,350 ש"ח מתוכם העבירה החברה לקופת העמותה סך של 150,000 ש"ח בלבד, כך שעל החברה להעביר לידי העמותה את היתרה בסך של 2,777,350 ש"ח. מכלל כספים אלו, על העמותה להעביר לקופת הנאמן את הכספים בשיעורים שנקבעו בהסדר, היינו 25% מהתרומות שנתקבלו עד לסוף שנת 2009 ו-28% מהכספים שנתקבלו החל מראשית שנת 2010. סך הכל, אפוא, על החברה להעביר לקופת הנאמן סך של 765,798 ש"ח. מאוחר יותר (במסגרת הסיכומים) עדכן הנאמן את בקשתו והעמיד את סכום המגיע לו מהעמותה על סך של 1,176,000 ש"ח, שהם 28% מהתרומות שהתרימה החברה עבור העמותה מיום 13.09.09 ועד ליום 30.06.12, בסך של 4,200,000 ש"ח.
4. בתגובה טענה החברה כי בינה לבין העמותה קיים הסכם המסדיר את נוהל גביית התרומות על ידי החברה עבור העמותה. לפי אותו הסכם חלוקת כספי התרומות בין הצדדים תהיה באופן שהחברה תקבל 40% מהכספים שנתרמו והעמותה תקבל 60% מהם. החלוקה תעשה לאחר ניכוי ההוצאות, כשגם הן יהיו באופן שהעמותה תשא ב-60% מההוצאות והחברה תשא ב-40% הנותרים. לטענתה, דרך פעולה זו נהגה מאז הקמת החברה בשנת 2005. בהתאם להסכם, חלק מכספי התרומות שהגיעו לידי החברה הועברו לידי העמותה וחלקם שולמו לספקים שונים של העמותה לפי הוראותיה. החברה גם חלקה על הנתונים הכספיים שציין הנאמן בבקשתו והיא ציינה כי היא העבירה לעמותה את חלקה לפי ההסכם ואין היא אחראית על העברת הכספים מהעמותה לקופת הנאמן בהתאם להוראות ההסדר והצו שניתן בעקבותיו. מה גם, היא לא ידעה כלל על קיומו של הצו המחייב את העמותה בהעברת כספים לקופת הנאמן. לתגובתה צרפה החברה מסמך שנערך על ידה ועל ידי העמותה ביום 10.11.11 והוכתר כ"נוהל עבודה" (להלן: "הנוהל"), לפיו הסכימו הצדדים כי החברה תגייס תרומות עבור העמותה דרך מערך טלמרקטינג. בהתאם לנוהל, לשם מינוף פעילות החברה עבור העמותה, החברה תוכל לעשות שימוש במסמכי העמותה כפי שתראה לנכון, ביניהם אישורים, קבלות וטופס 46. בנוהל גם עוגנה דרך חלוקת הכספים וההוצאות באופן הנזכר לעיל. עוד צוין בנוהל כי החברה תנהל בהנהלת החשבונות שלה שתי קופות. האחת, על שם החברה בה יופקדו כל התרומות שהונפקה עבורן קבלה ושאין להם צורך בקבלה לפי סעיף 46 (להלן: "קופה 1'"). השנייה, על שם העמותה בה יופקדו כל התרומות שהונפקה עבורן קבלה המוכרת למס לפי סעיף 46 (להלן: "קופה 2'").
5. בדיון שהתקיים ביום 8.02.12 הוחלט כי תגובת החברה אינה מתמודדת עם טענותיו של הנאמן בבקשתו, ולפיכך, אם ברצונה להגיש תגובה לגופו של עניין, היא תעשה כן תוך 30 יום. בהמשך לכך, הגישה החברה את תגובתה במסגרתה ציינה כי תחל להעביר 28% מהכספים לה זכאית העמותה לידי קופת ההסדר. בד בבד החברה תימנע מהעברת כספים ישירות לספקים. עוד ציינה החברה כי היא העבירה את ניהול ספריה לידי משרד רו"ח זיו-האפט וביקשה ממנו לבדוק את התחשבנות החברה עם העמותה. בינתיים הגיש משרד רואי החשבון דוחות לשנים 2009 ו-2010 מהם עולה כי בשנת 2009 החברה הייתה צריכה להעביר לעמותה סך של 444,776 ש"ח כשבפועל הועבר סך של 314,906 ש"ח בלבד. ואולם בשל העברת כספים ביתר בשנת 2008, נותרה החברה ביתרת זכות של 151,603 ש"ח. כמו כן, בשנת 2010 היה על החברה להעביר לעמותה סך של 434,933 ש"ח כשבפועל הועבר סך של 348,009 ש"ח. ואולם, לאחר קיזוז יתרת הזכות של החברה, נותרה לטובת החברה יתרת זכות נוספת בסך של 64,679 ש"ח. יוצא כי לכל היותר מתוך הסכומים שנתקבלו על ידי העמותה בשנים אלו היה עליה להעביר לידי הנאמן רק סך של 32,500 ש"ח עבור שנת 2009 (25% מתוך הכספים שנתקבלו בשלושה וחצי חודשי ההסדר 129,870 = 314,906 - 444,776), וסך של 121,781 עבור שנת 2010 (28% מתוך כלל הכספים שנתקבלו בשנה זו בסך של 434,933 ש"ח). בכל מקרה נטען, טענות הנאמן לקבלת כספים אלו צריכות להיות מופנות כלפי העמותה ולא כלפיה.
6. ביום 28.05.12 הגיש הנאמן הודעה לבית המשפט במסגרתה טען כי החברה לא הגישה דוחות מבוקרים לשנת 2011 חרף התחייבותה לעשות כן ואף לא העבירה ולו תשלום כלשהו לקופת הנאמן ו/או העמותה. הוא ציין גם, כי משרד רו"ח זיו-האפט שקיבל על עצמו את הכנת הדוחות התפטר מתפקידו ערב החתימה על דוחות שנת 2008 והמלאכה הועברה למשרד רו"ח שלוי קופ ושות'. ברם, חרף פניותיו, גם משרד זה טרם השלים את המלאכה.
7. בדיון שהתקיים ביום 3.09.12 נחקרו מנהל החברה, מר אברהם משי זהב; רו"ח שרית אשכנזי-אלדר אשר עבדה על הכנת דוחות החברה במשרד רו"ח זיו-האפט, דוחות אשר כאמור לא הושלמו; ורו"ח יואל שלוי ממשרד רו"ח שלוי קופ ושות' אשר ביקר את הדוחות הכספיים של החברה ליום 31.12.08.
8. בדיון שהתקיים ביום 15.11.2, עמדו ב"כ רשם העמותות וב"כ הכנ"ר בסיכומיהן לצידו של הנאמן ותמכו בעמדתו.
דיון והכרעה
9. ראשית ייאמר, כי הצדק עם החברה כי אין עליה חובה להעביר כספים שהתרימה לידי הנאמן. העברת כספים מהכנסות העמותה בהתאם לאחוזים שנקבעו בהסדר מוטלת על העמותה ולא על החברה שאינה צד להליך פירוק העמותה. בנסיבות אלו יש להתייחס אפוא, לבקשתו של הנאמן כתביעה בשמה של העמותה כלפי החברה לקבלת סכומים שהותרמו על ידי החברה ושלטענת הנאמן שייכים לעמותה. משכך, נטל ההוכחה בעניין זה כבכל תביעה רובץ על כתפי המוציא, במקרה זה העמותה.
10. בעניין זה, בפי הנאמן שלוש טענות עיקריות. האחת, כי לעמותה אין כל הסכם עם החברה וכי ככל שנכרת הסכם כזה עם מר יהודה משי זהב בשם העמותה הוא נעדר כל תוקף משום שמר יהודה משי זהב לא היה מוסמך לכרות הסכם כזה בשם העמותה. על כן על החברה להעביר את כל הכספים שהתרימה עבור העמותה לידיה. השנייה, בהנחה שהיה הסכם, הוא חל על כל הכנסות החברה מתרומות ואין מקום לחלוקה לה טוענת החברה בין כספים שהותרמו לעמותה ובין כספים שהחברה התרימה לקופתה עבור מטרות אחרות שלה. השלישית, במידה והטענות הקודמות ידחו וייקבע כי לחברה קיימת זכות בכספים שהתרימה למטרות אחרות (המכונה "קופה 1") לא היה מקום להטיל על העמותה לשאת ב-60% מכלל הוצאות החברה אלא אך ב-60% מההוצאות שהוצאו במסגרת התרמת הכספים לקופה 2.
נדון אפוא, בטענות אלו אחת לאחת.
11. אכן, לא הוצג בפני בית המשפט מסמך המלמד על הסכם שנכרת בין החברה והעמותה על חלוקת כספי התרומות ביניהם. המסמך המוכתר כ"נוהל עבודה" ומסדיר את החלוקה האמורה נכתב בחודש נובמבר 2011 ואין בו כשלעצמו ללמד על קיומו של הסכם מעין זה בין הצדדים בעבר. במסמך המצורף לנוהל מאשר מר יהודה משי זהב כי הנוהל משקף את הנוהל שהיה קיים מאז הקמת החברה בשנת 2005 ואף נאמר בו כי בעבר נכתב "נוהל עבודה" אך הוא לא נחתם בסופו של דבר בשל משא ומתן מתמשך ושינויים תכופים בהנהלת העמותה. אכן, הדוחות הכספיים לשנת 2008 בנויים על בסיס הסכם זה כפי שצוין במפורש בבאור 3(א) שבו ואולם, רו"ח אשכנזי-אלדר ציינה כי לא נעשתה ביקורת לדוחות הכספיים והיא אך בדקה את דוחות ההתחשבנות בין החברה והעמותה ואישרה את טבלת ההתחשבנות לשנים 2008 ו-2009 (הוגש וסומן במ/3). היא גם אישרה כי היא סמכה בעניין זה על נוהל העבודה שהוצג בפניה על ידי החברה, נוהל שכאמור נכתב אך בשלהי שנת 2011. גם רו"ח שלוי ציין אמנם בעדותו כי יש להבחין בין שני סוגי הכנסות בחברה: הכנסות השייכות לחברה עצמה והכנסות מכספים שנגבו על ידי החברה עבור העמותה שאינן נזכרות בדוחות הכספיים של החברה, אלא רק חלקה של החברה מאותן הכנסות (40%), ואולם גם הוא הודה כי סמך בעניין זה על נוהל העבודה שהוצג בפניו על ידי החברה, מבלי שערך בדיקה כלשהי לבירור אמיתותו.
11. מר יהודה משי זהב שחתום על אישור הנוהל כיו"ר העמותה במסגרתו אישר קיומו של נוהל דומה מאז שנת 2005 לא העיד בבית המשפט. אכן, מר אברהם משי זהב אשר אישר בעדותו כי אין הסכם חתום בין העמותה, טען לקיומו של נוהל עבודה על פיו הצדדים פעלו, לא אך מראשית הקמת החברה אלא עוד קודם לכן שעה שהוא פעל בגיוס התרומות מתוך מסגרת העמותה. בתצהירו טען כי החברה פעלה לפי ההסכם שלה עם העמותה עד ליום 1.07.12 וכי עד למועד זה החברה העבירה לעמותה את כל הכספים שהייתה מחוייבת להעביר לה לפי ההסכם (הנוהל) שביניהם. החל מיום 1.07.12 החברה אינה מחוייבת לעמותה והיא פועלת, לפי תקנונה, עם ארגוני זק"א אחרים בארץ ובעולם אך לא עם העמותה. ואולם לא זו בלבד שלפי טענת הנאמן, שלא נסתרה על ידי החברה, מר יהודה משי זהב לא היה מוסמך לקשור את העמותה בהסכם עם החברה. ולא זו בלבד שהחברה לא טרחה להביא את מר יהודה משי זהב לעדות כדי לאשר את קיומו של הנוהל. אלא שאף לא ניתן לקבל קיומו של נוהל שתוכנו הוא כפי שמר אברהם משי זהב טוען לו, מפני שבצדק העיר הנאמן כי התוצאה לה טוענת החברה לפיה על אף שהחברה פעלה עבור העמותה בגיוס כספים עבורה, העמותה היא זו שחבה לה כספים, היא תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת. קיומו של נוהל בין העמותה לחברה שזו תוצאתו תיתכן רק עם החברה שימשה ככסות להברחת כספים מקופתה של העמותה.
12. בנסיבות אלו ובהעדר הסכם, צודק הנאמן כי על החברה להעביר לידי העמותה את מלוא הכספים שנתקבלו בידה שעה שהיא הציגה עצמה כשליחתה של העמותה. ומכאן, אפוא, לשאלה, האם יש לקבל את טענת החברה כי רק חלק מהכספים הותרמו על ידי החברה עבור העמותה, וכי לעמותה אין זכות כלשהי בכספים המוחזקים ב"קופה 1" בחברה, כספים שלפי טענת החברה הותרמו על ידה למטרות אחרות ולא עבור העמותה.
13. בעניין זה טען מר אברהם משי זהב בעדותו כי החברה פועלת בשני מישורים. האחד, הכספים שהיא מגייסת עבור העמותה על בסיס אישורי העמותה, כשכספים אלו שמורים בחברה בקופה נפרדת כפיקדון עבור העמותה. השני, הכספים שהחברה מגייסת מבלי להסתמך על אישורי העמותה כשכספים אלו משמשים לאירועים שונים של זק"א בארץ ובעולם לפי ראות עיני החברה. עם זאת הוא אישר כי אין חשבונות בנק נפרדים לשתי הקופות וההבחנה ביניהם נעשית רק במאזנים.
14. החברה גם תמכה טיעוניה בעניין זה על הדוחות הכספיים של החברה בשנת 2008 תוך שהיא מפנה לבאור 9 שבדוחות העוסק בהכנסות החברה. בסעיף זה מצויינים שלושה סוגי הכנסות: תרומות; החזר הוצאות והשתתפות מעמותה קשורה; ותרומות לא ישירות. באשר ל"תרומות לא ישירות" מפנה הדו"ח לבאור 3(א) בו נזכר ההסכם (הנוהל) של העמותה והחברה בדבר חלוקת ההכנסות וההוצאות כפי שפורט לעיל. בבאור 3(א) מצוין כי "החזר הוצאות והשתתפות מעמותה קשורה" מתייחס ל-40 האחוזים שהחברה זכאית לקבל מהעמותה מכלל התרומות שגייסה עבורה בניכוי ההוצאות באופן המוסכם. לעומת זאת, אין אמירה מפורשת בבאור 3(א) למה הכוונה ב"תרומות לא ישירות", אך ממכלול הדברים עולה כי מדובר בתרומות שלא גויסו עבור העמותה וממילא ההסכם לא חל עליהן. ואולם, בעדותו בבית המשפט אישר רו"ח שלוי כי מסמך זה נערך על ידו על סמך דברים שאמר לו מר אברהם משי זהב אודות קיומן של שתי קופות, ועל כן אין ליתן לו משמעות של ממש מעבר לעדותו של מר משי זהב.